טוב שם טוב משמן טוב

חברת א.ר.י.ז יבוא ושווק מזון בע"מ עוסקת בהפצת מוצרי מזון גולמיים, ובעלת לקוחות סיטונאיים בשוק הישראלי. חברת אקופרודו בע"מ הייתה חברה, אשר ייבאה שמן חמניות מיצרן מסוים באוקראינה.  

בשנת 2009, רכשה א.ר.י.ז מספר מכולות של השמן מאקופרודו, ולאחר שמצאה את המוצר והמחיר מתאימים לצרכיה, התקשרו השתיים בהסכם בלעדיות לשיווק שמני מאכל, לפיו תהיה א.ר.י.ז המפיצה הבלעדית בשוק הישראלי של שמן החמניות שייובא על ידי אקופרודו מאוקראינה, לתקופה של שנה עם אופציה להארכה. במסגרת זו, התחייבה א.ר.י.ז לרכוש מאקופרודו לפחות 10 מכולות בחודש, במדידה אחת לרבעון. כן התחייבה א.ר.י.ז שלא לשווק מוצרים מתחרים, למעט שמנים מתוצרת הארץ עם כשרות העדה החרדית ירושלים או הרב לנדא, אלא אם תצליח אקופרודו לספק לה שמנים מיובאים עם כשרויות אלה. ההסכם כולל תנאים נוספים רבים לעניין סוגי המכלים בהם יסופק השמן, שיווק, פרסום, התחייבות הנתבעת לכשרות מהודרת ורישוי כדין ולאיכות השמנים, ביטוח, סימני מסחר, עיצוב תוויות המוצר, תנאי תשלום ועוד, ואולם אין בו התחייבות למחיר מסוים מצד אקופרודו, ולמעשה לפי ההסכם היה על אקופרודו להציע לא.ר.י.ז, מעת לעת, לרכוש שמן במחיר המשקף את מחיר השוק לשמן מסוג זה המיובא מאוקראינה, והיה על הצדדים לערוך בכל פעם הסכם רכש לכמות שלא תפחת מ-10 מכולות. 

בהסכם נקבע פיצוי מוסכם בסך 50,000$ ללא הוכחת נזק, בו יחויב הצד שיפר את ההסכם, בכפוף לכך ש"לא תיקן את ההפרה תוך 14 ימים לאחר שנדרש לתקנה בכתב על יד הצד האחר". הוסכם כי פיצוי זה יהווה פיצוי מוערך מראש בגין הנזק שהצדדים צופים כי ייגרם, וזאת בגין הפרת כל אחד מסעיפים ההסכם, כאשר כל הסעיפים הוגדרו כיסודיים. 

א.ר.י.ז הגישה תביעה נגד אקופרדו ומנהלה, במסגרתה טענה כי האחרונים הפרו את ההסכם, בכך שלא סיפקו את השמן, בתואנות שונות, כגון שטרם ניתנו הכשרויות, וזאת חרף בקשות חוזרות מצג א.ר.י.ז להזמין מכולות שמן בהתאם להסכם. על כן, לטענתה, היא זכאית לפיצוי המוסכם.  

אקופרדו ומנהלה טענו החברה פורקה זה מכבר על ידי בית המשפט, ועל כן המסמכים הרלוונטיים להסכם אינם בידיהם, אך לשיטתם לא אקופרודו היא שהפרה את ההסכם אלא א.ר.י.ז, בכך שלא ביצעה הזמנות כלשהן, הגם שאקופרודו הציעה לה מספר פעמים מחירים טובים לרכישת שמן, אלא שלדעת א.ר.י.ז המחירים היו גבוהים מדי, ועל כן לא רכשה מאומה. לטענת מנהלה של אקופרדו, עקב כך נגרם לחברה נזק מול היצרן, באשר לא עמדה בתחזית הרכישות שמסרה לו, ובאפריל 2010 הוא העביר את ההפצה של מוצריו ליבואן אחר בישראל. עוד טען מנהלה של אקופרודו, כי א.ר.י.ז אף תכננה מראש לכבול אותם בהסכם בלעדיות, שימנע מהם לשווק את השמן בישראל באמצעות מפיץ אחר, וזאת במטרה לחסום את התחרות מצדם, אך מבלי לקיים את ההתחייבות לרכוש מאקופרודו שמן בכמויות שבהסכם ו/או בכלל. 

בית המשפט עיין בתכתובת המועטה שהציגה א.ר.י.ז להוכחת טענותיה, ממנה עלה כי אמנם היו פעולות מצד א.ר.י.ז לקידום ההסכם, כגון עיצוב התוויות ופניה לקבל הצעות מחיר, אך מנגד – הצעות מחיר שניתנו על ידי אקופרודו, לא זכו להיענות חיובית מלאה אלא, אם בכלל, הענות מסויגת, המותנית בהצגת תעודת הכשרות בטרם ביצוע ההזמנה.  

אשר למכתב ההתראה, אשר נדרש מכוח ההסכם לצורך קבלת הפיצוי המוסכם, טענה א.ר.י.ז כי הוא נשלח לאקופרודו ביום 18.3.10. בית המשפט עיין במכתב האמור, וקבע כי במכתב זה פנתה א.ר.י.ז לראשונה בתלונה כלפי אקופרודו, ובמסגרתו הלינה על כך שמנהלה אינו זמין בימים האחרונים, וכי חוסר שיתוף הפעולה מצדו ומצד החברה ביישום ההסכם, גורם לנזקים לאמינות שמה של א.ר.י.ז בפני לקוחותיה. נקבע, כי מכתב זה אינו עונה על דרישת ההסכם, כי על הצד הטוען להפרה להתריע בכתב על ההפרה ולתת לצד השני הזדמנות לתקן את ההפרה תוך 14 יום. משכך, כלל לא ניתנה לאקופרודו ההתראה הנדרשת לצורך תיקון ההפרה, ככל שהייתה הפרה מצידה, ובנסיבות העניין א.ר.י.ז אינה זכאית לפיצוי המוסכם. 

עוד צוין, בהקשר זה, כי ההסכם נוסח על ידי מנהל וב"כ א.ר.י.ז, עו"ד יעקב אנטוורג, שבעת ניסוחו אמנם עדיין לא היה עו"ד, אך כבר היה בעל השכלה משפטית, כפי שמעיד אופן ניסוח ההסכם. מנגד, מנהלה של אקופרודו הנו בעל שליטה נמוכה יחסית בשפה העברית, כפי שעולה מהמכתבים שלו ומעדותו, וברי כי ניסוחים משפטיים רחוקים ממנו. בית המשפט, קבע, אפוא, כך: "לא זו בלבד שהכלל של פירוש לרעת המנסח עומד כאן לחובת התובעת, בכל הנוגע לדרישת מכתב ההתראה ומתן ההזדמנות לתיקון, אלא שגם הלכה למעשה, מאחר שההסכם לא נוסח ע"י עו"ד חיצוני אלא ע"י מנהל התובעת עצמו, ידעה התובעת היטב מה הם התנאים המוקדמים להפעלת סעיף הפיצוי המוסכם, ויכולה הייתה בנקל לעמוד בהם אילו רצתה להפעיל את סנקציית הפיצוי המוסכם בשנת 2010. ברם, התובעת לא עשתה כן ולא פעלה למימוש זכותה לפיצוי מוסכם בדרך של משלוח התראה על הפרה ומתן הזדמנות לתיקון (תוך הצגת דרישה קונקרטית לפעולה המתקנת הנדרשת מהנתבעת)". 

כמו כן נקבע, כי עצם הגשת התביעה בסוף שנת 2012, ללא כל מכתב דרישה או פניה קודמים לאקופרודו או למנהלה, ולאחר שאקופרודו כבר פורקה, מלמדת שיש ממש בקישור שעושה מנהל אקופרודו בין עיתוי הקמת חברה אחרת על ידו, המתחרה באותו שוק בו פועלת א.ר.י.ז, לבין עיתוי הגשת התביעה על ידה.  

סוף דבר, תביעתה של א.ר.י.ז נדחתה, והיא חויבה בתשלום הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.  

[תא (פ"ת) 40821-09-12 א.ר.י.ז יבוא ושווק מזון בע"מ נ' אקופרודו בע"מ, פסק דינה של כב' השופטת ניצה מימון שעשוע מיום 19.5.15. חברת א.ר.י.ז יוצגה, כאמור, על ידי מנהלה, עוה"ד יעקב אנטוורג, ואקופרודו ומנהלה יוצגו על ידי עוה"ד יוסף נתנאל].