ספרדית למתחילים

פסק הדין שלפנינו נסוב סביב בקשה של חברה ספרדית לאכיפת פסק דין שניתן בספרד נגד חברה ישראלית, שלא שילמה את התמורה בגין המוצרים שיובאו על ידה מספרד.  

במסגרת ההליכים בהם פתחה החברה הספרדית בערכאה הראשונה, קיבל בית המשפט הספרדי את התביעה במלואה, ודחה את התביעה הנגדית שהוגשה על ידי החברה הישראלית, גליקסמן קוסמטיקס בע"מ, תוך חיובה בתשלום של 54,715 אירו בתוספת ריבית, וכן הוצאות משפט. החברה הישראלית ערערה על פסק הדין לבית המשפט לערעורים שבמחוז ולנסיה, ואף הוא דחה את הערעור, ושב וחייב את החברה הישראלית גם בהוצאות הליך הערעור. 

לאחר שמוצו ההליכים בספרד, ופסק הדין הספרדי הפך חלוט, ביקשה החברה הספרדית לגבות את הכספים המגיעים לה מהחברה הישראלית, ועל כן היא הגישה בקשה לאכיפת פסק דין זר בישראל.  

במסגרת בקשתה, שהוגשה לבית משפט השלום בנתניה, טענה החברה הספרדית שהחברה הישראלית קיבלה על עצמה את סמכות בתי המשפט בספרד בכך ששיתפה פעולה עם ניהול ההליכים שם, וכי הפסיקה שניתנה בספרד אינה נוגדת את תקנת הציבור בישראל. כמו כן נטען, כי ספרד אוכפת פסקי דין של בתי משפט ישראליים, מכוח אמנה בין המדינות בדבר ההכרה ובאכיפה של פסקי דין בעניינים אזרחיים מסחריים, וגם מטעם זה, של הדדיות, יש להיעתר לבקשה.  

מן העבר השני, התנגדה החברה הישראלית לבקשה, מפני שלטענתה לא נתמלאו התנאים לאכיפת פסק חוץ על פי חוק אכיפת פסקי חוץ. נטען, כי החברה הספרדית לא צרפה חוות דעת מומחה לדין הספרדי, המעידה על התקיימותם של התנאים לאכיפת הפסק, וכי פסקי הדין מנוגדים לדיני החוזים בישראל, שכן לטענת החברה הישראלית, לפי הדין הספרדי הקונה איזו זכאי לקזז את נזקיו כנגד חיובו כלפי המוכר, באופן המנוגד לתקנת הציבור בישראל. החברה הישראלית העלתה, אפוא, בפני בית המשפט, את טענת קיזוז הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ביטול הסכם ההפצה  ללא הודעה מוקדמת, וכן עקב העובדה כי המוצרים שנמכרו לה היו ברמה ירודה, לפי טענתה. 

בית המשפט ניתח את סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, המונה ארבעה תנאים כדי שפסק חוץ ייחשב כפסק אכיף: א. הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו, ב. הפסק אינו ניתן עוד לערעור, ג. החיוב שבפסק הדין ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותוכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור, ד. הפסק הוא בר ביצוע במדינה בה הוא ניתן.   

ראשית, בדק בית המשפט אם הפסק הספרדי ניתן בסמכות של הדינים שם. הראיה המרכזית עליה הסתמך הייתה תצהירו של עורך הדין הספרדי, שייצג את החברה הספרדית בהליכים שהתנהלו בספרד, אשר פירט בתצהירו כי פסק הדין ניתן בסמכות, בשתי הערכאות, והפך חלוט. עדותו זו לא נסתרה על ידי עדות נגדית מטעם החברה הישראלית, וגם לא בחקירה הנגדית שנערכה לעד, ועל כן האמור בה התקבל במלואו על ידי בית המשפט.   

שנית, נדרש בית המשפט לשאלה האם החיוב שבפסק הדין ניתן לאכיפה בישראל, והאם תוכנו סותר את תקנת הציבור. כאמור, החברה הישראלית טענה כי תוכנו של הפסק סותר את תקנת הציבור, מאחר והדין הספרדי לא מאפשר לקונה לקזז את נזקיו כל עוד הוא חב כספים לספק, בעוד שהדין הישראלי מתיר קיזוז שכזה. בית המשפט דחה טענה זו, בהתייחסו להלכה ידועה, לפיה לעיתים נדירות בלבד תידחה אכיפת פסק חוץ מטעמים של תקנת הציבור, וככלל, טענת כזו לא כוללת  

טעויות שטעה בהן בית המשט בפסק החוץ, ובכלל - בית המשפט הישראלי לא פועל כערכאת ערעור על פסק החוץ. בהקשר זה ציין בית המשפט  כי גם אם מדובר בחיוב כספי שאולי לא הייתה מוטלת בגינו חובת תשלום בישראל, עדיין לא נובעת מכך המסקנה, כי אירעה פגיעה בערכי היסוד של המדינה, החברה, המוסר, הצדק או ההגינות. בית המשפט דחה, אפוא, את טענותיה של החברה הישראלית בדבר השוני בדיני החוזים, והדגיש כי התחושה הסובייקטיבית שחשה החברה הישראלית לנוכח הדין הספרדי לא מספיקה כדי לקבוע כי פסקי הדין סותרים את תקנת הציבור, עניין שלעולם נבחן באופן אובייקטיבי.  

בית המשפט קבע, לסיום, כי פסק הדין הספרדי הוא אכן בר ביצוע במדינה שבה הוא ניתן (לפי תצהירו של עורך הדין הספרדי), והזכיר כי גם מכוח האמנה בין הממלכה הספרדית לישראל בדבר הדדיות בהכרה ובאכיפה של פסקי דין בעניינים אזרחיים ומסחריים מיום 30.5.89, יש להכיר בפסקי חוץ ספרדיים בישראל.  

לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי פסקי הדין שניתנו בספרד אכיפים בישראל, ונוכח תוצאה זו חייב את החברה הישראלית בהוצאות החברה הספרדית בסך של 15,000 ₪.  

[ה"פ 36636-09-15 Yunsey S.L נ' גליקסמן קוסמטיקס בע"מ, פסק דינה של כב' השופטת גלית אוסי שרעבי מיום 25.10.16. את החברה הספרדית ייצג עו"ד גיל מור, ואת היבואנית הישראלית ייצג עו"ד מוני עזורה].

ספרדית למתחילים 

עו"ד אליס אברמוביץ ועו"ד רפאל אוליאל 

פסק הדין שלפנינו נסוב סביב בקשה של חברה ספרדית לאכיפת פסק דין שניתן בספרד נגד חברה ישראלית, שלא שילמה את התמורה בגין המוצרים שיובאו על ידה מספרד.  

במסגרת ההליכים בהם פתחה החברה הספרדית בערכאה הראשונה, קיבל בית המשפט הספרדי את התביעה במלואה, ודחה את התביעה הנגדית שהוגשה על ידי החברה הישראלית, גליקסמן קוסמטיקס בע"מ, תוך חיובה בתשלום של 54,715 אירו בתוספת ריבית, וכן הוצאות משפט. החברה הישראלית ערערה על פסק הדין לבית המשפט לערעורים שבמחוז ולנסיה, ואף הוא דחה את הערעור, ושב וחייב את החברה הישראלית גם בהוצאות הליך הערעור. 

לאחר שמוצו ההליכים בספרד, ופסק הדין הספרדי הפך חלוט, ביקשה החברה הספרדית לגבות את הכספים המגיעים לה מהחברה הישראלית, ועל כן היא הגישה בקשה לאכיפת פסק דין זר בישראל.  

במסגרת בקשתה, שהוגשה לבית משפט השלום בנתניה, טענה החברה הספרדית שהחברה הישראלית קיבלה על עצמה את סמכות בתי המשפט בספרד בכך ששיתפה פעולה עם ניהול ההליכים שם, וכי הפסיקה שניתנה בספרד אינה נוגדת את תקנת הציבור בישראל. כמו כן נטען, כי ספרד אוכפת פסקי דין של בתי משפט ישראליים, מכוח אמנה בין המדינות בדבר ההכרה ובאכיפה של פסקי דין בעניינים אזרחיים מסחריים, וגם מטעם זה, של הדדיות, יש להיעתר לבקשה.  

מן העבר השני, התנגדה החברה הישראלית לבקשה, מפני שלטענתה לא נתמלאו התנאים לאכיפת פסק חוץ על פי חוק אכיפת פסקי חוץ. נטען, כי החברה הספרדית לא צרפה חוות דעת מומחה לדין הספרדי, המעידה על התקיימותם של התנאים לאכיפת הפסק, וכי פסקי הדין מנוגדים לדיני החוזים בישראל, שכן לטענת החברה הישראלית, לפי הדין הספרדי הקונה איזו זכאי לקזז את נזקיו כנגד חיובו כלפי המוכר, באופן המנוגד לתקנת הציבור בישראל. החברה הישראלית העלתה, אפוא, בפני בית המשפט, את טענת קיזוז הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ביטול הסכם ההפצה  ללא הודעה מוקדמת, וכן עקב העובדה כי המוצרים שנמכרו לה היו ברמה ירודה, לפי טענתה. 

בית המשפט ניתח את סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ, המונה ארבעה תנאים כדי שפסק חוץ ייחשב כפסק אכיף: א. הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתתו, ב. הפסק אינו ניתן עוד לערעור, ג. החיוב שבפסק הדין ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין בישראל, ותוכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור, ד. הפסק הוא בר ביצוע במדינה בה הוא ניתן.   

ראשית, בדק בית המשפט אם הפסק הספרדי ניתן בסמכות של הדינים שם. הראיה המרכזית עליה הסתמך הייתה תצהירו של עורך הדין הספרדי, שייצג את החברה הספרדית בהליכים שהתנהלו בספרד, אשר פירט בתצהירו כי פסק הדין ניתן בסמכות, בשתי הערכאות, והפך חלוט. עדותו זו לא נסתרה על ידי עדות נגדית מטעם החברה הישראלית, וגם לא בחקירה הנגדית שנערכה לעד, ועל כן האמור בה התקבל במלואו על ידי בית המשפט.   

שנית, נדרש בית המשפט לשאלה האם החיוב שבפסק הדין ניתן לאכיפה בישראל, והאם תוכנו סותר את תקנת הציבור. כאמור, החברה הישראלית טענה כי תוכנו של הפסק סותר את תקנת הציבור, מאחר והדין הספרדי לא מאפשר לקונה לקזז את נזקיו כל עוד הוא חב כספים לספק, בעוד שהדין הישראלי מתיר קיזוז שכזה. בית המשפט דחה טענה זו, בהתייחסו להלכה ידועה, לפיה לעיתים נדירות בלבד תידחה אכיפת פסק חוץ מטעמים של תקנת הציבור, וככלל, טענת כזו לא כוללת  

טעויות שטעה בהן בית המשט בפסק החוץ, ובכלל - בית המשפט הישראלי לא פועל כערכאת ערעור על פסק החוץ. בהקשר זה ציין בית המשפט  כי גם אם מדובר בחיוב כספי שאולי לא הייתה מוטלת בגינו חובת תשלום בישראל, עדיין לא נובעת מכך המסקנה, כי אירעה פגיעה בערכי היסוד של המדינה, החברה, המוסר, הצדק או ההגינות. בית המשפט דחה, אפוא, את טענותיה של החברה הישראלית בדבר השוני בדיני החוזים, והדגיש כי התחושה הסובייקטיבית שחשה החברה הישראלית לנוכח הדין הספרדי לא מספיקה כדי לקבוע כי פסקי הדין סותרים את תקנת הציבור, עניין שלעולם נבחן באופן אובייקטיבי.  

בית המשפט קבע, לסיום, כי פסק הדין הספרדי הוא אכן בר ביצוע במדינה שבה הוא ניתן (לפי תצהירו של עורך הדין הספרדי), והזכיר כי גם מכוח האמנה בין הממלכה הספרדית לישראל בדבר הדדיות בהכרה ובאכיפה של פסקי דין בעניינים אזרחיים ומסחריים מיום 30.5.89, יש להכיר בפסקי חוץ ספרדיים בישראל.  

לאור כל האמור לעיל, קבע בית המשפט כי פסקי הדין שניתנו בספרד אכיפים בישראל, ונוכח תוצאה זו חייב את החברה הישראלית בהוצאות החברה הספרדית בסך של 15,000 ₪.  

[ה"פ 36636-09-15 Yunsey S.L נ' גליקסמן קוסמטיקס בע"מ, פסק דינה של כב' השופטת גלית אוסי שרעבי מיום 25.10.16. את החברה הספרדית ייצג עו"ד גיל מור, ואת היבואנית הישראלית ייצג עו"ד מוני עזורה].