"רווחים כלואים" – הפתרון הגלוי והפתרון הסמוי של רשות המסים


בשבועות האחרונים היינו עדים לפרסומים רבים בכלי התקשורת השונים בנוגע לבעיית "הרווחים הכלואים" – וניסיונו של משרד האוצר להגיע לפתרון בבעיה סבוכה זו.

 

בעיית הרווחים הכלואים נוצרה עקב נוסחו הישן של החוק לעידוד השקעות הון, לפיה חברה אשר זכתה להטבות מס מכוח החוק, הבוחרת לחלק כדיבידנד את הרווחים אשר נצמחו לה במהלך תקופת ההטבות – תתחייב במס בגין אותו דיבידנד מחולק. הוראה זו גרמה לכך שחברות רבות בחרו להותיר רווחיהן בחברה, בכדי להימנע מתשלום המס – וכך אוצר המדינה 'הפסיד' לכאורה מיליארדי ₪, אשר היו משולמים כמס אילו החברות היו מחלקות דיבידנד. 

 
בשל הגירעון בגביית המסים בשנה החולפת, משרד האוצר ורשות המסים ניסו למצוא פתרונות ל"בעיית הרווחים הכלואים". פתרון אחד, עליו הושם הזרקור בכלי התקשורת השונים, הוא הצעת גורמים באוצר להגיע למעין פשרה בסוגיה זו, לפיה החברות יהיו רשאיות לחלק רווחיהן כדיבידנד, ובתמורה יוטל עליהן שיעור מס מופחת בגין הרווחים המחולקים. ביום 19 ביוני 2012 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם רשות המיסים, ממנה עולה כי הצעה זו אכן תצא מן הכוח אל הפועל, וזאת באמצעות חקיקת הוראת שעה אשר תאפשר משיכת הרווחים על ידי בעלי המניות, תוך חיוב החברות בשיעור מס מופחת, המשקף את שיעורי המס הקבועים כיום בחוק לעידוד השקעות הון (לאחר תיקון 68 לחוק זה).


נזכיר כי גורמים שונים הביעו ביקורת על פתרון זה, ובין היתר נטען כי "האוצר מוותר לטייקונים ולחברות הגדולות", וכי יש לקיים את החוק כלשונו ולא להעניק הנחות במס בדיעבד. בתמצית נציין כי לדעתנו הביקורות הנ"ל, ברובן אינן מוצדקות:  מדובר בהוראת חוק אשר התבררה בדיעבד כשגויה וכפוגעת הן בהתנהלות העסקית של החברות והן באוצר המדינה. יתרה מזו, וכפי שנפסק כבר בפרשת מודול בטון – הפטור ממס הניתן במסגרת החוק לעידוד השקעות הון – פטור ממס לכל דבר ועניין הוא. אירוע חלוקת הדיבידנד על ידי החברה מהווה אירוע מס חדש, ולפיכך ברי כי המחוקק רשאי להורות על שינוי בשיעורי המס החלים בגין אירוע זה. במיוחד נכון הדבר כאשר הוראת השעה המתוכננת תוביל הן לייעול ותמרוץ פעילויות שונות במשק, והן להגברת היקף גביית המיסים.


במקביל להצעה הנ"ל לפתרון בעיית הרווחים הכלואים באמצעות חקיקת הוראת שעה, הצעה שהיא מבורכת בעינינו, בשנה החולפת נקטה רשות המסים בדרכים נוספות לגביית מס בגין אותם 'רווחים כלואים' – דרכים אשר לעניות דעתנו, אינן עולות בקנה אחד עם לשון החוק לעידוד השקעות הון ועם תכליתו, ולעתים אף אינן לגיטימיות. ובמה דברים אמורים? בשנה האחרונה פקידי שומה שונים ברחבי הארץ הוציאו שומות מס לחברות אשר זכו להטבות מס מכוח חוק העידוד, וביניהן חברות המיוצגות על ידי משרדנו – בטענה שאותן חברות חילקו "בפועל" דיבידנד לבעלי מניותיהן, ועל כן חייבות הן במס חברות בגין סכום הדיבידנד המחולק. בהקשר זה, נציין כי סעיף 51ב לחוק העידוד (וכן סעיף 51(ח), טרם תיקון 60 לחוק) קובעים הוראות שנות לעניין חלוקת דיבידנד, ובהתאם לסעיפים אלו, חברה מאושרת / חברה מוטבת הנותנת כספים לקרוב שלה, יראוה כאילו חלקה דיבידנד - כך שהחברה תחויב במס בגין אותם סכומים. הוראות חוק אלו נועדו למנוע מצב בו חברות שקבלו הטבות מס מוציאות את רווחיהן מחוץ לחברה, תוך "עקיפת" ההוראה הקובעת חיוב במס בגין סכום הדיבידנד המחולק. ואולם, בשנה החולפת אימצה רשות המסים פרשנות מרחיבה ביותר לגבי סעיפי חוק אלו, כך שלחברות רבות הוצאו שומות כאמור גם כאשר לא בוצעה כל חלוקת דיבידנד, וגם כאשר הרווחים נותרו בשליטה מלאה של אותן חברות אשר זכו להטבות המס:


• כך לדוגמא, במקרים מסוימים הוצאו שומות על חלוקת דיבידנד כביכול לחברות אשר השקיעו את רווחיהן בחברה אחרת באותו אשכול חברות (קרי חברה קשורה), אשר אף היא זכאית להטבות מס מכוח חוק העידוד. למותר לציין כי במצב דברים כאמור, מבחינת תכלית החוק לעידוד השקעות הון, אין מקום לראות את החברה המוטבת כאילו חילקה דיבידנד, שכן הכספים ממשיכים להיות מושקעים בפעילות הטעונה עידוד ותימרוץ בהתאם להוראות החוק. יתרה מזו, גישה זו עומדת בניגוד להנחיות קודמות של רשות המיסים (לפיהן הותרת הרווחים ב'חברה מאושרת' אחרת אינה מהווה משום 'חלוקת דיבידנד') - וזאת מבלי שבוצע כל שינוי חקיקה המצדיק זאת.


• במקרים אחרים, הוצאו שומות לחברות אשר הפקידו את הכספים בחשבונות בנק נושאי ריבית בחו"ל – וטענת פקיד השומה הייתה שמדובר בסיטואציה של חלוקת דיבידנד בפועל, החייבת בתשלום מס על ידי החברה המחלקת; זאת, גם במקרים בהם הבעלות והשליטה המלאה בכספים אלו נותרה בידי החברות הישראליות, וגם כאשר הכספים הושבו לחזקת החברה. נציין בקצרה כי לעמדתנו לא רק שגישה 'אגרסיבית' זו עומדת בניגוד לתכלית חוק העידוד, אלא גם שבנוקטה גישה זו, רשות המסים מבקשת לעקוף הלכות שנפסקו לא אחת לעניין 'סיווג מחדש' של פיקדונות ויתרות חובה.


בעיית "הרווחים הכלואים" טרם באה לידי פתרון מלא אם כן. ההצעה לחוקק הוראת שעה שתאפשר למשוך רווחים אלו תוך הטלת מס בשיעור מופחת - היא פתרון ראוי וישים בעינינו. מאידך,  לעמדתנו ראוי שרשויות המס יתרכזו בפתרון זה – ויזנחו כוונתן לפתור את הבעיה בדרכים עקיפות תוך חריגה מתכלית החוק וסטייה מכוונת המחוקק. בכל מקרה, לגבי חברות אשר זכו להטבות מס מכוח העידוד במתכונתו טרם תיקון 68, מומלץ כי אלו ישקלו להמתין לפרסומה וחקיקתה של הוראת השעה האמורה, טרם החלטה על חלוקת דיבידנד. כמו כן, נותר להמתין ולראות כיצד הוראה זו תשפיע על דיבידנד שחולק בעבר מתוך רווחי מפעל מוטב או מפעל מאושר, והאם רשות המסים 'תרכך' עמדתה בסוגיה זו בעקבות הוראת השעה הנ"ל.