מ- Cold Stone ועד קוד אתי - רשתות חברתיות ודיני עבודה



בשבועות האחרונים פורסם באמצעי התקשורת בארה"ב ובארץ על פיטוריה של בחורה צעירה מהעיירה טרלוק שבקליפורניה בעקבות סטאטוס פוגעני ומאיים שכתבה בדף הפייסבוק שלה כנגד נשיא ארה"ב ברק אובמה. בהתאם לדיווחים, העובדת, צעירה בת 22, החליטה בערב בו פורסמו תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב לעלות בדף הפייסבוק שלה סטאטוס נגד הנשיא הנבחר, תוך שהיא מכנה אותו בביטוי גזעני והמשיכה וכתבה "אולי בכהונה הזו יתנקשו בו". הסטאטוס זכה להדים רבים. יומיים לאחר מכן, כך דווח, גילתה העובדת כי היא מפוטרת מעבודתה בגלידריית Cold-Stone בה עבדה. מנהל הסניף, כך דווח, אמר לערוץ החדשות סקרמנטו כי הזדעזע לקרוא את דברי העובדת, אשר אינם הולמים את ערכי החברה, והסביר שהחליט לפטרה בגלל דבריה ובעקבות התגובות שהתקבלו מהקהילה.


מקרה זה שוב מעלה לסדר היום את נושא השפעתן הרבה של הרשתות החברתיות על מקום העבודה, על התרבות הארגונית בו ועל מערכת היחסים בין עובד ומעביד. הרשתות החברתיות למיניהן (כדוגמת "פייסבוק", "טוויטר", "לינקדין", "גוגל פלוס" וכיוצ"ב) הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מהחיים של רובנו, כאשר השימוש בהן רק הולך וגובר. בהתאם לאתר האינטרנט וויקיפדיה, נכון לאוקטובר 2012 יש בישראל כ - 3.6 מיליון משתמשים רשומים ברשת הפייסבוק שמהווים כ - 50%  מהאוכלוסייה.


לצד היתרונות שהרשתות החברתיות הביאו עמן (כדוגמת יצירת קשרים בין-אישיים חדשים, החלפת מידע, איתור משרות וכו') מתעוררות גם לא מעט סוגיות ובעיות משפטיות, חברתיות ואף מוסריות, אשר לחלקן גם השפעה על מקום העבודה. מעסיק הסבור כי עובד הגולש ברשת חברתית עושה זאת אך ורק לצרכיו הפרטיים ולפיכך אין זה מעניינו מה העובד כותב ואילו דעות הוא מעלה ברשת, למעשה "טומן את ראשו בחול" ועשוי למצוא עצמו עד מהרה בסיטואציה לא רחוקה מזו שמצאה עצמה גלידריית Cold-Stone במקרה לעיל ואף גרוע מכך - בחשיפה לפגיעה בעסקו ובלקוחותיו.


השימוש ברשתות החברתיות יוצר אצל לא מעט מהמשתמשים את התחושה של מרחב חברתי מוגדר וברור, אשר בו ניתן לומר כל העולה על דעתם, כפי שהיו עושים לו היו מקיימים שיחת טלפון או מפגש בין חברים על כוס קפה. אלא שתחושה זו הנה מוטעית, שכן דברים שמועלים ברשת החברתית יוצאים ממתחם הפרטיות למתחם הציבורי והופכים להיות חשופים לא רק לעיני החברים ברשת, אלא גם לעיתים קרובות לגורמים נוספים, שלא בהכרח הוספו כחבריו של המשתמש, זאת לנוכח האמצעים הקיימים באותן רשתות להפצת מידע. משתמשיהן של הרשתות החברתיות או לפחות חלקם טרם הפנימו את העדר האנונימיות ברשת ומתנהלים בתחושה של מרחב מוגן ואישי להם ולחבריהם.


שימוש של עובדים באופן כזה טומן בחובו גם סכנות למעסיק, כך למשל, בשיתוף מידע סודי ורגיש של המעסיק או של לקוחותיו. לדוגמא, עובד בפירמת רואי חשבון ששב לביתו לאחר יום עבודה ארוך ובשעות הלילה גולש ברשת החברתית וכותב לחבריו על היום הקשה שעבר עליו ועל ההנפקה הגדולה של החברה בה הוא מטפל, יכול לגרום לנזק רב הן למעסיקו והן לאותה חברה בחשיפת מידע סודי ורגיש זה. דוגמא נוספת, עובד שרוצה "להרשים" את חבריו לרשת ומשתף אותם בפיתוח טכנולוגי חדש עליו הוא עובד במקום עבודתו. מידע זה יכול כמובן לזלוג החוצה לגורמים שונים והנזקים ברורים לכל. הגם שהעובד פעל על-דעת עצמו, ומבלי לגרוע מחובתו האישית, עדיין באמירותיו עשוי הוא לפגוע הן במעסיקו והן בלקוחותיו ואף להעמיד את המעסיק בחשיפה לתביעות בשל מעשים או דברים שכתב. כך גם הבעת דעות פוגעניות או סקסיסטיות או השתלחויות חסרות רסן, אשר חורגות מדל"ת אמותיו של חופש הביטוי ועשויות לעלות אף כדי עוולה של לשון הרע, עשויות להיות גם להן השלכות על המעסיק ועל יחסי העבודה, במיוחד אם הדברים נכתבו כלפי עמית למקום העבודה או כלפי הממונה על העובד. זאת ועוד, הדברים עשויים אף לגרום לנזק תדמיתי למקום העבודה אשר ממשיך להעסיק עובד שהתבטא בצורה כזו.


הדרך הנכונה להתמודד עם השימוש שעובדים עושים ברשתות החברתיות הנה באמצעות קביעת מדיניות מסודרת מצד המעסיק להתנהגות ברשתות חברתיות, אשר תעוגן בנוהל כתוב עליו יחתום כל עובד ועובד. הנוהל יכלול, בין היתר, כללי התנהגות בהם מחויבים העובדים בשימוש ברשתות החברתיות, הן בזמן העבודה והן בשעות הפנאי, זאת כמובן תוך שמירה על האיזון הראוי בין האינטרסים של המעסיק מחד וזכויותיו של העובד מאידך. ככלל, בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, לעובד קיים מתחם של פרטיות במקום העבודה, ובמסגרת מתחם זה מותר לו גם לגלוש ברשת האינטרנט ולהיכנס לרשתות חברתיות, אך זאת באופן סביר. הפסיקה הכירה בזכותו של המעסיק לקבוע מגבלות בעניין במסגרת נוהל מסודר, זאת על-מנת למנוע תופעה שעובדים משחיתים את זמנם בגלישה באינטרנט במקום לבצע את עבודתם. בהתאם, ניתן לקבוע בנוהל זמנים בהם מותר לגלוש באינטרנט ואף ולהגדיר מראש אתרים להם אסור לעובד להיכנס, וכן את אפשרות ניטור פעילות העובד ברשת כאשר היא מבוצעת בזמן העבודה באמצעי המחשוב של המעביד (בכפוף כמובן לכללים שנקבעו בעניין ניטור בפסיקת בתי הדין). הנוהל יקבע כללים להתנהגות הולמת ואתית ברשתות החברתיות, גם מחוץ לשעות העובדה. עובד צריך להיות ער לכך שגם אם הוא גולש ברשת החברתית מביתו בזמנו הפרטי, גם אז עליו לנהוג בהתאם לאותם כללי אתיקה המחייבים אותו במקום העבודה. הנוהל יסדיר הנחיות ברורות לגבי שמירה על סודיות מידע של המעסיק ושל לקוחותיו והנחיות ברורות בדבר הימנעות מכתיבה של אמירות פוגעניות ומשתלחות. נוהל זה יגביר לדעתנו את המודעות לבעיות הטמונות ברשתות החברתיות, יחזק את התדמית הארגונית ואת הקוד האתי אצל המעסיק וייתן בידו כלים משפטיים טובים יותר להתמודד עם עובדים שפעלו בניגוע לנוהל.